כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא כָּךְ אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. רִבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם בָּאָת הֲלָכָה תַחַת יָדֶיךָ וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אִם לִתְלוֹת אִם לִשְׂרוֹף. לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַשְּׂרֵיפָה יוֹתֵר מִן הַתְּלִייָה. שֶׁאֵין לָךְ חָבִיב בַּתּוֹרָה מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין וְהֵן בַּשְּׂרֵיפָה. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. וּלְמֵידִין דָּבָר שֶׁאֵין מִצְוָתוּ לְכָאן מִדָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ לְכָאן.
משנה: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם. וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ. כָּל־הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים רָתוּי לוֹ כְּאִילּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם מַה לְּמַעְלָן וּמַה לְּמַטָּן מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר. כָּל־שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ רָאוּי לוֹ כְּאִילּוּ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם׃,
הלכה: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה כול׳. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל תַּנֵּי אַזְהָרוֹת
לְעוֹבְדָה. מִן דְּרִבִּי אִמִּי יְתִיב מַתְנֵי. אַזְהָרָה לַשּׁוֹכֵב אַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב. הָדָא אָֽמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל.,וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרְשִׁין לְעוֹבְדָה. מִן מַה דְרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי יְתִיב דְּרַשׁ. כַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. הָדָא אָֽמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּרַשׁ רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. בַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. מַה טַעַם. וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶפֶ֭ת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ חָזַר וַעֲשָׂאוֹ שֶׁלֶג. מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִיתִּים. חָזַר וַעֲשָׂאוֹ אֶרֶץ. כִּ֤י לַשֶּׁ֨לֶג ׀ יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ. וְהָאָרֶץ עוֹמֶדֶת עַל מַיִם. לְרוֹקַע הָ֭אָרֶץ עַל־הַמָּ֑יִם. וְהַמַּיִם עוֹמְדִים עַל הָרִים. עַל־הָ֝רִ֗ים יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם׃ וְהֶהָרִים עוֹמְדִין עַל רוּחַ. כִּ֡י הִנֵּה יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבוֹרֵא ר֗וּחַ. וְהָרוּחַ תְּלוּיָה בַסְּעָרָה. ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹ֘שָׂ֥ה דְבָרֽוֹ׃ וּסְעָרָה עֲשָׂאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין קַמֵיעַ וּתָלָייָהּ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִתַּחַ֭ת זְרוֹעוֹת עוֹלָם֑.,כִּ֡י הִנֵּה יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וגו׳. זֶה אֶחָד מִשִּׁשָּׁה מִקְרִיּוֹת שֶׁהָיָה רִבִּי קוֹרֵא אוֹתָן ובוֹכֶה. בַּקְּשׁ֤וּ אֶת־י֙י כָּל־עַנְוֵ֣י הָאָ֔רֶץ וגו׳. שִׂנְאוּ־רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וגו׳. יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ וגו׳. כִּ֤י אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה וגו׳. וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל לָ֥מָּה הִרְגַּזְתַּנִ֭י וגו׳. אָמַר לוֹ. לֹא הָיָה לָךְ לְהַרְגִּיז אֶת בּוֹרְאֲךָ אֶלָּא בִי. עֲשִׂיתָנִי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּךְ. אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ. כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָעוֹבֵד כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַנֶּעֱבַד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי סָבוּר שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין וְנִתְייָרֵאתִי. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם שֵׁמוּאֵל רַבָּן שֶׁלְנְבִיאִים. שֶׁכָּתוּב בֵּיהּ וַיֵּ֙דַע֙ כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּן֭ וְעַד־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וגו׳. נִתְייָרֵא מִיּוֹם הַדִּין. אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהָדֵין כִּ֡י הִנֵּה יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבוֹרֵא ר֗וּחַ וגו׳. אֲפִילוּ דְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן חֵט נִכְתָּבִין לְאָדָם עֵל פִּינַקְסוֹ. וּמִי מַגִּיד לָאָדָם. הֲבָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יַעֲבֵץ. יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבוֹרֵא ר֗וּחַ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יַעֲבֵץ. אִילֵּין צִיפָּארֵיי. תּוֹהוּ חוֹשֵׁךְ וְאֲפֵילָה.,רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה. אַדְרִייָנוּס שָׁאַל לָעֲקִילַס הַגֵּר. קוּשְׁטִין אַתּוּן אָֽמְרִין דְּהֵן עַלְמָא קַייָם עַל רוּחָא. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן הֵן אַתְּ מוֹדַע לִי. אֲמַר לֵיהּ. אַייְתִי לִי הוֹגָנִין. אַייְתֵי לֵיהּ הוֹגָנִין. אַטְּעוּנוּנָן טָעוּנִיהוֹן. אַקִּימוֹן וְאַרְבָּעוֹן. נַסְתּוֹן וְחָנְקוֹן. אֲמַר לֵיהּ. הֵא לָךְ. אַקִּימוֹן. אֲמַר לֵיהּ. מִן דְּחָנְקָתוֹן. אֲמַר לֵיהּ. כְּלוּם חֲסַרְתְּנוֹן. לֹא רוּחָא הִיא דִנַפְקַת מִינְּהוֹן.,וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד. עוֹד הִיא כְרִבִּי עֲקִיבָה. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם יוֹדֵעַ לָחוּס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ. לֹא כֵן אָמַר רַב. אֵין אָדָם רַשַּׁאי לוֹמַר דָּבָר (בְּנֶגַע צָרַעַת) [כְּנֶגֶד רַבּוֹ] אֶלָּא אִם כֵּן רָאָה אוֹ שִּׁימֵּשׁ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. כַּתְּחִילָּה רַבּוֹ פוֹתֵחַ לוֹ רָאשֵׁי פְסוּקִים